🎯 שלב 1: הגדרת היישוב, החזון והעקרונות המנחים
הגדרת מאפייני היסוד של הרשות המקומית, תחומי המיקוד שמרכז החדשנות נועד לקדם, והעקרונות המנחים למניעת הדרה.
🗺️ שלב 2: מיפוי צרכים, אוכלוסיות והזדמנויות
מיפוי שכונות הרשות, בתי הספר, פלחי הגיל, וזיהוי חסמי נגישות, שפה, תחבורה ותשתיות.
| שם השכונה / אזור | בתי ספר בשכונה | תלמידים משוערים | מדד חברתי-כלכלי | חסמי נגישות ותחבורה |
|---|
📋 שלב 3: מיפוי תוכניות ומענים קיימים ברשות
מיפוי תוכניות של משרד החינוך, הרשות, אקדמיה, צה"ל, עמותות ופילנתרופיה, כולל תנאי כניסה וסיווג מהימנות.
| שם התוכנית | גוף מפעיל | תחום | שכבות גיל | משתתפים | עלות להורים | סיווג אמינות וסטטוס |
|---|
⚖️ שלב 4: ניתוח פערים, כפילויות ושיתופי פעולה
הצלבת הצרכים מול התוכניות הקיימות: אילו תחומים ואוכלוסיות נותרים ללא מענה, ואיפה קיימת כפילות משאבים.
🧩 שלב 5: בחירת מודל מרכז ופורטפוליו חינוכי
השוואת 4 מודלים תפעוליים והשלכותיהם על נגישות, הכללה חברתית, כוח אדם, גמישות שטח ועלויות.
• הצטיידות: יעילות גבוהה בריכוז ציוד
• כוח אדם: ניהול מרוכז וצוות קבוע
• הצטיידות: שילוב בין ציוד מרכזי לערכות ניידות
• הכללה: הגבוהה ביותר לשכונות מוחלשות
• ציוד: מוגבל לממדי הרכב
• תחזוקה: עלויות רכב ודלק
• משילות: תיאום מורכב בין שותפים
• המשכיות: תלות בהסכמי שותפות
🏛️ שלב 6: תכנון פדגוגי, ארגוני ומרחבי
תכנון 7 אזורי הפעילות המרחביים לפי מאמר "מהרעיון למרחב" ועקרונות OECD ILE. המרחב משרת את הפדגוגיה!
💰 שלב 7: היתכנות תקציבית ומשאבים (CAPEX & OPEX)
הפרדה מלאה בין הקמה חד-פעמית לתפעול שוטף, שקיפות נוסחאות והנחות, וניתוח סיכוני הפסקת מימון.
...
הנחת עבודה: התאמת מבנה ציבורי קיים של הרשות (לא בינוי שלד חדש מהיסוד). טעון אישור מהנדס עיר.
...
🚀 שלב 8: תוכנית הקמה, אבני דרך ומדדי הערכה
מפת דרכים כרונולוגית (Gantt), אישורים סטטוטוריים מחייבים, ומדדי תהליך ותוצאה להערכה מעצבת.
| נושא הבדיקה | סטטוס והקשר מקצועי | גורם מוסמך לבדיקה |
|---|
📑 תזכיר מנהלים מסכם – תכנון והקמת מרכז חדשנות יישובי
דוח אינטגרטיבי המרכז את כל ההחלטות, הפערים, המודל, הפרוגרמה המרחבית, התקציב ומפת הדרכים.